הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' דוד ואח'

פסק דין

לפני תביעת שיבוב בגין נזקי רכב מבוטח התובעת עקב תאונה מיום 03/03/12.

התאונה התרחשה בצומת מרומזר, כאשר רכב התובעת נסע בנתיב הימני ישר, ורכב נהוג ע"י הנתבע 1 (להלן : "הנתבע") , חצה את הצומת מהנתיב הניצב מימין לנתיב נסיעת נהג התובעת, כשהוא נוסע בנתיב הימני מבין שניים המיועדים לפניה שמאלה.

כל אחד מהנהגים טוען כי חצה את הצומת לאור מופע אור ירוק ברמזור המורה בכיוון נסיעתו.

אין חולק כי בכיוון כל אחד מהנהגים המעורבים בתאונה מופע רמזור אחד.

יצוין כי לא הוגש כנגד מי מהנהגים המעורבים כתב אישום בגין התאונה האמורה.

מטעם התובעת העיד הנהג ברכב ביום התאונה.

מטעם הנתבעים העידו הנתבע, אשתו, שישבה ברכב לצידו בעת התאונה, ובן דודה, שישב במושב האחורי.

הנתבעים הציגו בפני בית המשפט סרטון שצולם ממצלמת רכב שנסע מאחורי רכב התובעת, אולם נוכח איכותו הירודה של הסרטון לא ניתן היה להבחין כי מדובר ברכב המעורב בתאונה ואף לא ניתן לראות בבירור האם חצה את הצומת לאור מופע אדום בכיוון נסיעתו (ראה אף מזכר השוטר בפניו הוצג הסרטון).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, בעדויות שבפני ובמוצגים שהוגשו, אני מעדיפה את גרסת הנתבעים באשר לאופן התרחשות התאונה, מהנימוקים שלהלן:

מטעם התובעת הובאה עדות יחידה, של נהג הרכב מטעמה, אשר הצהיר כי לא הכיר את יעד נסיעתו אותה עת ולפיכך בדק לפני כל צומת את שם הרחוב החוצה אותו, על מנת לבדוק האם הגיע לרחוב בו עליו לפנות ימינה. כך אף בחן את הרחוב מימין בצומת בו ארעה התאונה, משהרים את ראשו, הבחין במופע אור ירוק בכיוון נסיעתו וחצה את הצומת.

אל מול עדות יחידה זו, העידו שלושת העדים מטעם הנתבעים כי עצרו קודם לחצייתם את הצומת לאור מופע אדום ברמזור (בנוסף ראה הודעת הנתבע במשטרה, נ/3, הודעת אשת הנתבע במשטרה, נ/4, והודעת העד הנוסף במשטרה, נ/5). הנתבע והעד הנוסף הצהירו חד משמעית בהודעותיהם במשטרה, כי רכב הנתבעים החל בחציית הצומת לאחר שהתחלף מופע האור ברמזור לירוק. כך גם הצהירו בעדותם בפני.

בנסיבות בהן שלושת העדים מצהירים כי רכב הנתבעים החל בחציית הצומת לאחר שעצר קודם לכן לאור מופע אדום ברמזור, וכאשר שניים מהם העידו חד משמעית כי החלו בחציית הצומת לאחר שהבחינו כי מופע האור ברמזור התחלף לירוק, אל מול עדותו היחידה של עד התובעת, שציין כבר בהודעתו במשטרה כי תר אחר יעד נסיעתו ויש להניח כי מבטו לא היה ממוקד ישר לעבר הצומת והרמזור, אלא קודם לכן הוסט ימינה באיתור אחר יעד נסיעתו, אני מקבלת את גירסת הנתבעים כי עצרו קודם לחצייתם את הצומת לאור מופע אדום בכיוון נסיעתם, והחלו בחציית הצומת לאחר שמופע הרמזור התחלף לירוק.

הנתבע והעד מטעמו הצהירו כי רכב נוסף עמד משמאלם בכיוון נסיעתם בטרם החלו בחציית הצומת. אשת הנתבע לא הבחינה האם עמד רכב משמאל לרכב הנתבעת, כהצהרתה כי "כשאני לא נוהגת אני מסתכלת על הנוף ולא על הכביש". נהג התובעת הצהיר כי הוא סבור שעמד רכב בכיוון נסיעת הנתבע, אם כי פרט זה לא צוין על ידו בהודעתו במשטרה ביום התאונה.

הנתבע ציין כבר בהודעתו במשטרה (נ/3) כי רכב עמד משמאלו בכיוון נסיעתו, אם כי לא היה בטוח בכך. בעדותו בפני ציין הנתבע כי הרכב משמאל החל אף הוא לפנות שמאלה ועצר ולפיכך הוא לא יכול היה להבחין ברכב התובעת. פרט זה לא נזכר בהודעת הנתבע במשטרה.

העד מטעם הנתבעים הצהיר בהודעתו במשטרה כי משמאל לרכב הנתבעים עמד רכב נוסף בצבע כהה. הוא העיד בפני כי גם הרכב משמאל החל בנסיעה לתוך הצומת, אך עצר, כפי הנראה מאחר שהבחין ברכב התובעת. בהודעה במשטרה טען העד כי הנתבע נכנס ראשון לצומת והרכב משמאל בלם מאחורי רכב הנתבעים.

מכל האמור, אני מקבלת את הטענה כי אכן עמד רכב נוסף משמאל לרכב הנתבע, אך הנתבעים לא הוכיחו כי הרכב הנוסף החל אף הוא בחציית הצומת. עדין אין בכך כדי לשנות ממסקנתי כי רכב הנתבעים החל בחציית הצומת לאור חילופי מופע האור ברמזור, מאדום לירוק, וזאת כעולה מהראיות כפי שפורטו לעיל. כמו כן לא מסתבר בעיני, בנסיבות המקרה דנן, כי רכב הנתבעים יחל בחציית הצומת במופע האור האדום, לאחר שכבר עמד בצומת לאור מופע זה ובשים לב לעדויות דלעיל.

הגם שהנתבע החל בחציית הצומת כדין לאור מופע אור ירוק בכיוון נסיעתו, הרי , כהצהרתו, שדה הראיה בכיוון נסיעתו היה תקין, הוא לא הבחין ברכב התובעת שהגיע משמאלו, אך היה בעמידת הרכב משמאלו כדי לצמצם את שדה הראיה מכיוון נסיעתו. בנסיבות אלה לכל היותר עומד שיעור אחריותו להתרחשות התאונה על 10% בלבד, כך שאין בו כדי להקים עילת תביעה לתובעת בנסיבות המקרה דנן.

לא נעלם מעיניי כי נגרמו גם לרכב הנתבע נזקים והוא הצהיר כי פנה לעו"ד לשם הגשת תביעה בגינם. יחד עם זאת, בהינתן עדות יחידה מטעם התובעת, כאמור, ולאור עדויות הנתבעים, הן במשטרה והן בפני, ואף בשים לב לקשר המשפחתי ביניהם, סבורני כי גרסת הנתבעים באשר לאופן התרחשות התאונה הוכחה כמסתברת יותר מגרסת התובעת. מכאן אחריותו המירבית של נהג התובעת להתרחשות התאונה.

לאור האמור, התביעה נדחית.